מהו העונש על עבירות מרמה והונאה? מהן העבירות הנפוצות ומדוע חשוב לפנות לעורך דין?
עבירות מרמה והונאה הן עבירות חמורות, אשר רשויות האכיפה מתייחסות אליהן בכובד ראש.
הסיבה להתייחסות המחמירה היא, שמבצעי העבירה, הם לרוב אנשים מתוחכמים, אשר תכננו את העבירה לאורך זמן,
ותוך ביצועה גרמו להפללתם של אנשים אחרים – פרטיים, מוסדות, תאגידים ועוד.
עבירות מרמה
בשונה מעבירות הגניבה ה'קלאסיות', עבירות מרמה הן עבירות מורכבות ומתוחכמות הרבה יותר.
על פי סעיף 414 לחוק העונשין, תשלז-1977(להלן: "החוק") מרמה היא: "טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד,
הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת".
כלומר: זו הגדרה רחבה, שיכולה לכלול בתוכה מגוון פעולות.
עבירת מרמה מתבצעת לאחר תכנון ותוך שימוש בתחבולות. מי שמבצע את העבירה מפיק מביצועה טובה אישית כלשהי, כגון: כסף או שליטה.
בין עבירות המרמה נפוצות בעיקר העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.
עורך הדין אלון זלצברג מסביר מהן עבירות מרמה והונאה
העונש על עבירות מרמה
העונש על עבירות מרמה אינו אחיד, שכן יש עבירות מרמה שונות בספר החוקים, ולצד כל אחת מהן ענישה שונה.
כך למשל, העונש על קבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק) הוא שלוש שנות מאסר. אם העבירה בוצעה בנסיבות מחמירות, העונש המרבי הוא חמש שנות מאסר.
העונש על קבלת דבר בתחבולה (סעיף 416 לחוק) או בניצול מכוון של טעות האחר שאין בהם מרמה, הוא שנתיים מאסר.
זיוף – סעיף 418 לחוק קובע, כי אדם שמזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; אך, אם זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.
באשר לשאלה, מהן נסיבות מחמירות ומה ההבדל בינן לבין נסיבות רגילות, התשובה היא שיש לבחון את נסיבות המקרה. אין הגדרה אחת ויחידה לנסיבות מחמירות, אבל יילקחו בחשבון פרמטרים כמו: אופי העבירה, מספר הפעמים שבוצעה, הכסף שהתקבל בגין ביצועה, דרך פעילות החשוד/הנאשם וכד'.
העונש על עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד (סעיף 423 לחוק העונשין) הוא חמש שנות מאסר. כלומר, אדם שיש לו תפקיד בתאגיד, ומסר פרטים לא נכונים במסמך רשמי של התאגיד, או נמנע מלמסור פרטים נכונים, נחשב כמי שעשה זאת בכוונה לרמות ודינו כאמור.
עבירות הונאה
עבירות הונאה נחשבות לעבירות חמורות מאוד. מערכת האכיפה בישראל משקיעה מאמצים ומשאבים רבים, כדי למנוע ביצען של עבירות הונאה.
לרוב, עבירות הונאה מתבצעות במגזר העסקי – מדובר בעבירות כלכליות מתוחכמות, שהתבצעו באמצעים מיוחדים, ואשר כדי לחקור ולחשוף אותן, יש צורך במומחיות מיוחדת.
עבירות הונאה מתאפיינות בכך שפעמים רבות, האנשים שמבצעים אותן הם אנשים נורמטיביים וללא עבר פלילי.
סוגים נפוצים של עבירות הונאה
- קשר להונות – סעיף 440 לחוק. אדם הקושר קשר עם אחר כדי להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי, או כדי להונות את הציבור או כל אדם, או כדי לסחוט נכס מאדם – העונש על כך הוא שלוש שנות מאסר.
- התחזות כאדם אחר – סעיף 441 לחוק. אדם שמציג את עצמו כאדם אחר בכוונה להונות – דינו מאסר שלוש שנים. אדם שמציג את עצמו כזכאי ע"פ צוואה או ע"פ דין נכס מסוים, ועושה זאת כדי לזכות בנכס – דינו מאסר חמש שנים.
עבירת ההתחזות נפוצה בקרב אנשים שרוצים לזכות בכבוד, במעמד ובכסף. בהתאם לכך ניתן למצוא עבירות של התחזות לעורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכד'.
- הונאת נושים – סעיף 439 לחוק. מדובר במעשים שחייב עושה כדי למנוע מנושיו להפרע מנכסיו. הוא יכול לעשות זאת ע"י העברת נכסים לאחר או שעבודם או על ידי מכירתם או סילוקם של הנכסים לפני מתן פסק דין בקשר אליהם או צו שיורה על פירעון החוב. העונש על עבירה של הונאת נושים הוא שלוש שנות מאסר.
אם אתם נחשדים כמעורבים בעבירות מרמה או הונאה, או חוששים כי עבירה שבוצעה, לכאורה, תפגע בכם, פנו בהקדם לייעוץ על ידי עו"ד פלילי, אשר מתמחה בעבירות מרמה והונאה.
משרד עוה"ד זלצברג ופולק ישמחו לסייע לכם ולעמוד לצדכם בכל ההליכים המשפטיים הנדרשים.
